שאלות נפוצות

בחיים אנחנו מתמודדים עם שאלות, דילמות וקשיים במצבי חיים רבים. מתי הזמן הנכון, או המצב הנכון בהם כדאי ומומלץ לפנות לטיפול?

ישנם מספר מצבים בהם כדאי לשקול פנייה לטיפול:

1. תחושה של תקיעות וחוסר אונים סביב נושא מסוים – תחושה שניסיתם כבר המון פעמים ובכל מיני דרכים, ובסוף הגעתם לאותה תוצאה. תחושה ש"די, כבר לא יודע/ת מה לעשות עם זה!". כשיש תקיעות סביב נושא מרכזי בחיים: הורות, יחסים, עבודה, טיפול יכול לסייע לאבחן ממה נובעת התקיעות וגילוי של דרכי התמודדות חדשות כמו גם בניית תוכנית פעולה ודרכים להשגתה.
2. תחושה של מצוקה – כשיש הרגשה של מצוקה, בדידות, לחץ, מתח, חרדה, דיכאון, עצב, שהיא מתמשכת, לא חולפת לאורך זמן, מומלץ לפנות לטיפול. בטיפול ננסה להבין יחד מה המקור לתחושות האלה ומה יכול לסייע להפחית אותן ולהגביר תחושות חיוביות.
3. תחושה מתמשכת של שעמום וחוסר תכלית – לעיתים אנחנו לא חווים מצוקה דרמטית, אלא פשוט שעמום מתמשך, תחושה ששום דבר לא ממש מרגש. בטיפול ניתן לנסות להבין את הגורמים לתחושה זו ולסייע במציאת הנתיבים לתחושת סיפוק, משמעות ויצירתיות.
4. מעברים ומשברי חיים – כל שינוי בחיים, גם שינוי לטובה עשוי לגרום לסטרס. פעמים רבות מעברים ושינויים יכולים לכלול רילוקיישן, גירושים, מעבר מסגרות, פיטורים מהעבודה, מחלה ועוד. קבלת ייעוץ מקצועי ותמיכה סביב מעברי חיים יכולה לסייע לצלוח את השינויים האלה בהצלחה ואף בתחושה של התפתחות וצמיחה מתוך השינוי והמשבר.
5. תחושה של מוצפות – לעיתים אנחנו מרגישים שהחיים הם פשוט יותר מדי בשבילנו. הכל עמוס, מציף ופשוט קשה מדי. ייעוץ מקצועי יכול לסייע ליצור סדר וארגון, במחשבה, ברגש ובהתנהגות.

אלה כמה דברים שכדאי לבדוק בתהליך הבחירה:

רקע, הכשרה וניסיון – לפני בחירת המטפל/ת מומלץ לבדוק מה ההכשרה והרקע. בטיפול כמו בתחומים רבים, ניסיון הוא משתנה מרכזי, וכדאי לבדוק מה מידת הניסיון של המטפל/ת ומאיזה מסגרות.

גישה מקצועית – בפסיכותרפיה קיימות גישות רבות לטיפול, כדאי לבדוק באיזה גישה המטפל/ת מציע לטפל בבעיה, לבקש הסבר לגבי הגישה, המסגרת והכלים שלה ומה ידוע על הגישה מבחינה מחקרית בטיפול בבעיה שאיתה פניתם. אם מדובר בטיפול בילדים, חשוב שלמטפל תהיה הכשרה ספציפית לעבודה עם ילדים ועם משפחותיהם.

"כימיה" – מחקרים מראים שהכימיה הראשונית שמטופלים מרגישים במפגש הראשוני, מנבאת את מידת הצלחת הטיפול. טיפול הוא מערכת יחסים, וחשוב שתרגישו נוח עם האדם שבחרתם כמטפל/ת.

שימו לב, מאוד לגיטימי לשאול את המטפל/ת בפגישה הראשונה שאלות על הכשרתו המקצועית, נסיונו המקצועי ולנסות פשוט להתרשם.

נסו לשאול את עצמכם: האם היה לי נעים במפגש הזה? האם הרגשתי שהמטפל/ת מכבד/ת אותי, רואה את טובתי ומנסה לסייע לי? האם אני רוצה להמשיך ולפגוש אותה? התשובות לשאלות אלה יסייעו לכם להבין האם התחושות הראשוניות שלכן היו חיוביות, והאם המטפל/ת הספציפי/ת מתאים לכם.

בוודאי! התהליך הטיפולי כשמו כן הוא, תהליך. אפשר לקיים פגישת הכרות ראשונית, ולבדוק את התאמת המטפל/ת  אליכם.

תהליכים ייעוציים וטיפוליים יכולים להשתנות במשך הזמן שלהם. ישנן בעיות שבהן ניתן לסייע במפגשים בודדים בלבד (למשל דילמה נקודתית, קבלת מידע מקצועי על בעיה מסויימת, ועוד). ישנן בעיות שדורשות זמן עבודה ארוך יותר.

בכל מקרה תהליך טיפולי מתחיל באבחון ובבניית תוכנית טיפול. במפגשים הראשונים אני נוהגת לערוך אבחון ראשוני ואז להציע תוכנית טיפולית. במסגרת התוכנית אסביר איך אני רואה את הבעיה, מה לדעתי ניתן לעשות ומה משך הטיפול שאני מציעה. כך נעשה תיאום ציפיות ראשוני וברור, ואפשר לקבל החלטה האם להתחיל את התהליך.

טיפול בילדים מתחיל כמו בטיפול במבוגרים בהערכה ראשונית של המצב. לרוב אפגש עם הילד עצמו, עם הוריו ולעיתים עם כל המשפחה כולל האחים והאחיות (אם קיים צורך). לאחר ההערכה הראשונית אציע תוכנית טיפולית מותאמת למצב שעשויה לכלול: טיפול לילד בדיבור או במשחק, או בעבודה בארגז חול, בליווי הדרכה להורים, או טיפול משפחתי שיכלול מפגשים משותפים של הילד עם הוריו. במקרה של בני נוער, שזקוקים מאוד למרחב נפרד, הטיפול הוא באמצעות שיחה עם הנער/ה, והמפגשים עם ההורים מתקיימים בהתאם לצורך.